איך להכין את הילד לאבחון פסיכודידקטי, מדריך מעשי להורים
קבעתם אבחון פסיכודידקטי לילד, וההחלטה הגדולה כבר מאחוריכם. עכשיו מגיעות השאלות הקטנות, שדווקא הן מעסיקות את רוב ההורים בימים שלפני. מה מספרים לו? האם להגיד שזה מבחן? מה להביא? ומה עושים כשהדוח מגיע הביתה והילד שואל מה כתוב בו?
במכון אור בראשון לציון, בהנהלת ד״ר אורה שדה, אנחנו פוגשים את השאלות האלה כל הזמן. המדריך הזה נכתב בשבילכם, ההורים, כדי שתגיעו לאבחון הפסיכודידקטי רגועים ומוכנים, ושהילד יגיע אליו במצב שבו הוא יכול להראות את מה שהוא באמת יודע.
למה ההכנה לאבחון פסיכודידקטי משפיעה על התוצאות
אבחון פסיכודידקטי בודק הרבה יותר מתשובות נכונות. הפסיכולוגים במכון אור בוחנים גם איך הילד ניגש למשימה, האם הוא מתמיד כשקשה לו, האם הוא שומר על ריכוז והאם יש עקביות בין הביצועים במשימות שונות. ההתבוננות הזו מאפשרת להעריך עד כמה התוצאות אכן משקפות את היכולת של הנבדק.
מכאן בדיוק החשיבות של ההכנה. ביצוע נמוך לא תמיד נובע מלקות למידה, ועייפות, חרדה או תסכול יכולים להשפיע על הביצוע. ילד שהגיע עייף, רעב או מבוהל ייתן תמונה פחות מדויקת של עצמו. ילד שמגיע רגוע, אחרי לילה טוב ועם הבנה פשוטה של מה שהולך לקרות, נותן לאבחון את חומר הגלם הטוב ביותר. אתם לא צריכים לתרגל איתו שום דבר. התפקיד שלכם הוא לדאוג שהוא יגיע במיטבו.
נניח שיש לכם בת בכיתה ה' שקמה בבוקר האבחון אחרי לילה של חלומות רעים, כי שמעה מאחיה הגדול ש"שם בודקים אם את חכמה". היא תגיע מכווצת, תענה בקצרה ותוותר מהר. אותה ילדה, אחרי הסבר רגוע וערב שקט, יכולה לעבוד בנינוחות ולהראות את כל מה שהיא יודעת. הפער בין שני הבקרים האלה הוא בדיוק מה שההכנה שלכם חוסכת.
שיחת הייעוץ לפני האבחון הפסיכודידקטי, מה כדאי לשאול
ההכנה מתחילה עוד לפני שקובעים תאריך. במכון אור כל תהליך מתחיל בשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, שבה ד״ר אורה שדה בוחנת את הרקע ואת הצרכים של הילד וממליצה על מסלול האבחון המתאים. סוג האבחון נבחר בהתאם לגיל, לצורך ולמטרת הפנייה, ולא לפי תבנית קבועה, ולכן כדאי להגיע לשיחה הזו עם תמונה מסודרת.
ספרו מה הדאיג אתכם, ממתי, ומה כבר ניסיתם. שיעורים פרטיים, שיחות עם המורה, עזרה בבית. כל פרט כזה עוזר להבין אם המסלול הנכון הוא אבחון פסיכודידקטי או אבחון אחר. זו גם ההזדמנות שלכם לשאול את כל מה שמעסיק אתכם. מי יבצע את האבחון, אילו כלים נכללים בו, איך הוא מותאם לגיל של הילד ומה תקבלו בסופו. אל תתביישו לשאול גם על לוחות זמנים ועל עלות. הורה שמבין את התהליך משדר ביטחון, והילד מרגיש את זה.
איך לספר לילד שהוא הולך לאבחון פסיכודידקטי
הרבה הורים מתלבטים אם לספר בכלל, ומה בדיוק להגיד. ההמלצה שלנו פשוטה. מספרים, בגובה העיניים ובלי דרמה, כמה ימים מראש ולא ברגע האחרון. ילד שמגיע בהפתעה מרגיש שמשהו מוסתר ממנו, וזה בדיוק הלחץ שרוצים לחסוך.
כדאי להימנע מהמילה "מבחן", שמזכירה לילדים ציונים ואפשרות להיכשל. אפשר לומר משהו כמו "אנחנו הולכים לפגוש מישהי שעוזרת לילדים להבין איך הם לומדים הכי טוב. יהיו שם משימות, חלק יהיו קלות וחלק קשות, ואף אחד לא מצפה שתדע הכול". לילדים צעירים, מגיל 6 ומעלה, מספיק הסבר קצר כזה. עם ילדים גדולים יותר ובני נוער אפשר לדבר בפתיחות על הקושי שהם עצמם מרגישים, למשל שהם קוראים לאט או לא מספיקים לסיים מבחנים, ולהציג את האבחון כדרך למצוא פתרון. בני נוער חוששים לפעמים ממה שיחשבו החברים או מכך שיודבק להם שם. כדאי להבטיח להם שההחלטה עם מי לשתף היא שלהם, ולהזכיר שהמטרה היא להקל עליהם, למשל לקראת הבגרויות.
חשוב גם להבהיר שהאבחון לא נועד לבדוק אם הוא "חכם". נניח שיש לכם ילד בכיתה ג' שכבר אמר יותר מפעם אחת שהוא "טיפש בחשבון". בשבילו, המשפט "אנחנו רוצים להבין למה חשבון מרגיש לך קשה, כדי שיהיה לך יותר קל" יכול להוריד אבן גדולה מהלב.
ומה אם הילד מסרב? זה קורה, בעיקר אצל ילדים שכבר חוו הרבה תסכול בלימודים. במקרה כזה לא מתווכחים ולא מאיימים. מקשיבים למה שמפחיד אותו, מסבירים שוב בשקט שהמטרה היא לעזור לו, ומזכירים שאתם תהיו שם. לרוב החשש הגדול ביותר מגיע לפני שנכנסים, והוא מתפוגג כשהילד רואה שמדובר בעבודה רגועה ונעימה עם מבוגר שמקשיב לו.
מה להביא לאבחון פסיכודידקטי
מידע מהבית ומבית הספר עוזר לפסיכולוג להשלים את התמונה. ההורים מכירים את הילד הכי טוב, וכדאי לאסוף מראש כל מה שיכול לשפוך אור על הקושי. אבחונים קודמים אם היו, תעודות מהשנים האחרונות, משובים ומכתבים מהמורים, ודוגמאות של עבודות ומחברות שבהן רואים את הקושי.
אם הילד מרכיב משקפיים או משתמש במכשיר שמיעה, הם חייבים להגיע איתו. קושי בראייה או בשמיעה יכול להיראות באבחון כמו קושי בקריאה או בהבנה. כדאי גם לרשום לעצמכם מראש מה הדאגות העיקריות שלכם ומתי שמתם לב אליהן לראשונה, כדי שבשיחה לא תשכחו פרט חשוב. אם יש מסמך נוסף שיעזור במקרה של הילד שלכם, נאמר לכם על כך כבר בשיחת הייעוץ הראשונית.
היום שלפני ויום האבחון
בערב שלפני כדאי לשמור על שגרה רגילה ושקטה, בלי מבחנים, בלי חזרות ובלי לילה מאוחר. שינה טובה היא ההכנה החשובה ביותר. בבוקר מגיעים אחרי ארוחה, ואם האבחון ארוך כדאי להביא משהו קטן לאכול ולשתות. את מבנה האבחון ואת לוח הזמנים המדויק נתאים לילד שלכם ונסביר לכם מראש, כך שתדעו בדיוק למה לצפות.
כשאפשר לבחור את המועד, עדיף לא לקבוע את האבחון בסוף יום לימודים ארוך ומתיש, אחרי חוג אינטנסיבי או בתקופה של מבחנים בבית הספר. גם כדאי לצאת מהבית בזמן ולהגיע בלי מרוץ, כי ילד שמגיע לחוץ מהפקקים מתחיל את היום ברגל שמאל. המכון נמצא ברחוב משה לוי 11 בראשון לציון, צמוד לקניון הזהב.
במהלך האבחון הילד עובד על משימות מגוונות. בחלק הדידקטי הוא קורא, כותב ופותר תרגילים, ובהתאם לגיל ולסיבת הפנייה נבדקים גם איות, הבנת הנקרא והבעה. מבחן וקסלר מוסיף משימות שבודקות הבנה וחשיבה, זיכרון עבודה ומהירות עיבוד, והחלק הפסיכולוגי מאפשר להבין איך הילד מתמודד עם לחץ, תסכול וקושי. כל המשימות מותאמות לגיל של הילד, והפסיכולוג שומר על אווירה רגועה ונעימה לאורך כל הדרך.
אחרי האבחון, הימנעו מחקירה. שאלה כמו "נו, איך הלך? ידעת הכול?" מחזירה את הילד לתחושת המבחן. עדיף לשאול מה היה מעניין, להגיד לו שאתם גאים בו על ההשקעה, ולסיים את היום במשהו נעים, כמו גלידה או ביקור בפארק. כך האבחון נשמר בזיכרון שלו כחוויה טובה.
איך מדברים עם הילד על תוצאות האבחון הפסיכודידקטי
בסיום התהליך מתקבל דוח מפורט, ובו תמונה ברורה של נקודות החוזק, הקשיים והצרכים של הילד. הדוח נכתב בשביל המבוגרים, אבל הילד צריך לשמוע את המסקנות בשפה שלו. אנחנו מסבירים לכם את הממצאים בשפה ברורה ועונים על כל שאלה, כדי שתוכלו להעביר אותם לילד בביטחון.
מתחילים תמיד בחוזקות. ילד ששומע "גילינו שאתה חושב מהר ויש לך זיכרון מצוין לדברים ששומעים" מוכן אחר כך לשמוע גם על הקושי. את הקושי עצמו מציגים כעובדה פשוטה וברורה ולא כתווית. למשל, "המוח שלך צריך קצת יותר זמן כדי לפענח מילים כתובות, וזה לא קשור לכמה אתה חכם". לא פעם, עצם ההסבר הזה מביא הקלה גדולה לילד שהיה בטוח שהבעיה היא בו.
אחרי זה מספרים לו מה הולך להשתנות. אם הומלצה הוראה מתקנת, מסבירים שזו עזרה שנבנית במיוחד בשבילו. אם ניתנו המלצות להתאמות, מסבירים שהן עוזרות לו להראות את מה שהוא יודע. ילדים מקבלים את השינויים בקלות הרבה יותר כשהם מבינים את הסיבה. ועוד דבר אחד, שווה לשמור עליו גם בבית. כדאי להימנע מלדבר על הממצאים ליד הילד בטלפון עם סבתא או עם חברים. ילדים שומעים הכול, ומה שנאמר בחופזה במטבח יכול להישאר איתם הרבה יותר זמן מהשיחה המסודרת שתכננתם.
איך משתפים את בית הספר בממצאי האבחון
הדוח הוא כלי עבודה, והוא מביא תועלת אמיתית רק כשמשתמשים בו. בהתאם לממצאים, הוא כולל המלצות ללמידה, להתערבות, להוראה מתקנת ולהתאמות בדרכי היבחנות כשיש לכך הצדקה מקצועית. המורים והיועצת הם השותפים הטבעיים שלכם ביישום.
כדאי לקבוע פגישה עם המחנכת או היועצת, להביא את הדוח ולעבור יחד על ההמלצות שנוגעות לכיתה. כשהצוות מבין למה הילד עובד לאט או למה הוא נמנע מלקרוא בקול, הוא יכול להגיב אחרת לגמרי. במקום "תתאמץ יותר" מגיעה הבנה וגם התאמה של ההוראה. בפגישה כדאי לסכם מי אחראי על כל המלצה, מתי נפגשים שוב לבדוק איך הולך, ואיך תעדכנו זה את זה. המלצה שנשארת בתיקייה לא עוזרת לאף אחד, והמלצה שמיושמת בעקביות יכולה לשנות את כל השנה.
לא תמיד קל לתרגם המלצות כתובות לצעדים מעשיים, ובשביל זה אנחנו כאן. גם אחרי סיום האבחון אפשר לקבל במכון אור ייעוץ נוסף וליווי מקצועי כדי ליישם את ההמלצות ולסייע לילד בדרכו החדשה, בבית ובבית הספר.
אבחון פסיכודידקטי לילדים במכון אור בראשון לציון
באבחון פסיכודידקטי במכון אור אתם מקבלים אבחון משולב של הערכה פסיכולוגית, בדיקה דידקטית ומבחן וקסלר, שמבוצע על ידי פסיכולוגים חינוכיים מקצועיים ומנוסים. המכון פועל בהנהלת ד״ר אורה שדה, מומחית בעלת ותק של 30 שנה במערכת החינוך, וכל הפסיכולוגים המאבחנים בו בעלי ניסיון רב ורישיון מטעם משרד הבריאות. מהשיחה הראשונה ועד יישום ההמלצות, אנחנו מסבירים כל שלב ונותנים מענה לכל שאלה, כדי שתרגישו ביטחון לאורך כל הדרך.
אם קבעתם אבחון ונשארו לכם שאלות, או שאתם עדיין מתלבטים אם הוא מתאים לילד שלכם, צרו קשר עם מכון אור לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, או התקשרו ל-03-6573630. נשמח לעזור לכם להגיע לאבחון מוכנים, ולצאת ממנו עם תוכנית ברורה להמשך.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם






